שלטון החוק והדמוקרטיה

"גם אם יתגברו הקולות הקיצוניים, לא אשתוק ואמשיך לבקר ולהיאבק על אופיינו כמדינה יהודית ודמוקרטית."



כמי שצמחה בתוך עולם המשפט מערכת המשפט יקרה ללבי. נוכח התקפות חוזרות על בית המשפט העליון וקריאות להחלשת כוחו ייסדתי את השדולה לביצור מעמדו של שלטון החוק, במטרה להשמיע קול ששומר ומגן על הדמוקרטיה ככלל ועל מעמדו של בית המשפט בפרט. כחברה בוועדת חוקה, חוק ומשפט, הובלתי את ההתנגדות לחוקים שנויים במחלוקת, ביניהם ״חוק העמותות״ שנועד לסמן עמותות שנתרמות על ידי מדינות זרות, ״החוק הנורבגי״, המאפשר לשר או סגן שר להתפטר מתפקידו כח״כ ולהכניס במקומו את הח״כ הבא ברשימה, ״חוק המישוש״, המתיר סמכויות נרחבות למשטרה בביצוע חיפוש על אזרחים ו״חוק ההדחה״, המבקש לתת לחברי הכנסת סמכות שנכונה לבית המשפט ולאפשר להם להדיח ח״כ מכהן. הכוח להדחת נבחרי ציבור, פותח פתח מסוכן להתעמרות וחיסולים פוליטיים של הרוב כנגד המיעוט. העבודה בוועדת חוקה במהלך תהליך החקיקה היא נרחבת וחשובה, ומאפשרת לנו להיאבק בחוק או למענו, לדייק ולשנות אותו  לטובת החברה בישראל. לאחרונה, גברו הנסיונות לפגוע בשלטון החוק ובמעמדו של בית המשפט העליון. אין מדובר יותר בהצהרות וקריאות מפי חברי כנסת ושרים בלבד, אלא שמדובר ביוזמות חקיקה אשר נועדו להצר את צעדיו ולהפחית מסמכות ביקורתו השיפוטית. בית המשפט העליון הוא משומרי הסף האחרונים שנותרו לדמוקרטיה ועלינו להגן על מעמדו.

מיגור השיח האלים והבריוני ברשת

"השיח הציבורי המתרחש ברשתות החברתיות פרוץ, הוא מתנהל ללא גבולות וממזמן הפך לזירה מרכזית המאפשרת אלימות, בריונות והסתה."


בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה מדאיגה ביותר – התגברותו של שיח אלים, בריוני ומסית ברשת. נושא זה מהווה חלק עיקרי מפעילותי הפרלמנטרית. כבר ביום השבעתי לכנסת הקמתי את השדולה למיגור השיח האלים, הבריוני והמסית ברשת, ויזמתי הצעות חוק בנושא. הדרך לשינוי השיח האלים, המסית, הגזעני והבריוני ברשת, חולשת על מספר רבדים המשלבים יחדיו את תחום החקיקה, החינוך והמודעות. דוגמאות ליוזמותיי בנושא  – חקיקה
  1. הצעת חוק הגנה על עובדים המצויים תחת מתקפה אישית- תחייב חברות ציבוריות למנות ממונה למצבי סיכון, אשר יהיה אחראי לאתר ולסייע לאנשי ציבור המותקפים ברשת בשל תפקידם. לעיון בהצעת החוק לחצו כאן.
  1. ייזום וקידום הצעת חוק שעברה בקריאה טרומית, המחייבת את הרשתות החברתיות לנטר ולהסיר תוכן המניע לטרור תוך 48 שעות. על פי החוק רשתות שלא יעשו זאת, יחויבו בקנס. ההסתה לטרור לא רק שאיננה פוסחת על הרשתות החברתיות, אלא שהרשת הפכה להיות קרקע פורייה להסתה ולקריאות לביצוע מעשי טרור. בישראל ובעולם כולו. לעיון בהצעת החוק לחצו כאן.
חינוך והגברת המודעות אין די בחקיקה לבדה כדי לעצור את התגברות השיח האלים ברשת, ועלינו מוטלת האחריות לחנך את הנוער ואת המבוגרים כאחד, לשיח סובלני ברשת. זו הסיבה שאני מרבה להרצות בנושא. אני מגיעה לבתי ספר, למפגשים עם בני נוער בנושא, ונפגשת עם ראשי רשויות ויחד איתם מנסה לבנות תוכנית עבודה לשינוי השיח. כינוסי השדולה
  1. ימים מיוחדים בכנסת בנושא אלימות ובריונות רשת– מידי שנה אני יוזמת יום מיוחד בו הכנסת מתגייסת למען המאבק בשיח האלים והבריוני, וועדות הכנסת מקיימות דיונים בנושא, הוא מצויין במליאה ואורחים, מומחים, ארגונים ובני נוער מגיעים לכנסת לדון על השיח ברשתות החברתיות. כשסיימון מילנר, מנהל המדיניות של פייסבוק באירופה, אפריקה ובמזה"ת, הגיע ליום המיוחד שיזמתי, ציינתי בפניו כי פייסבוק חייבת לקחת אחריות ולשנות את מדיניותה בנוגע להסתה לטרור ברשת. הוא ציין בפני כי פייסבוק תגברו את הצוות בדוברי עברית על מנת להתמודד טוב יותר עם המצב. יום מיוחד נוסף שיזמתי בנושא ״דיבור אחר״– בו בני נוער רבים הגיעו לכנסת וסיפרו על היוזמות שלהם להתמודדות עם אלימות ובריונות ברשת.
  2. עיר ללא אלימות ברשת– יזמתי כינוס אליו הגיעו למעלה משלושים ראשי רשויות מכל רחבי הארץ. מטרת הכינוס הייתה להניע שיתוף פעולה אזורי במיגור התופעה החל מרמת הרשויות המקומיות ועד הרמה הארצית. בעבר השקיעו בפרויקט ״עיר ללא אלימות״, מתוך תובנה שהאלימות נמצאת רק ברחובות העיר, היום ברור שעיר ללא אלימות, היא גם עיר ללא אלימות ברשתות החברתיות.
  3. שנאה ברשת– יזמתי כינוס בשיתוף עם קרן ברל כצנלסון, בו נחשפו ממצאי ״דו״ח שנאה״- 175,000 קריאות לאלימות בשנה, כאשר בכל 3 דקות ישנה קריאה לאלימות ברשת. ההשפעה של פיגועים ואירועים פוליטים, התגלו כמסלימים את השיח האלים ברשת. מעל שעתיים דנו בנושא יחד עם גופים, עמותות ומשרדי ממשלה. המסקנה היא שחלק מהותי בהתמודדות עם תופעת האלימות ברשת מחייבת הקמת נציבות – גוף אחד שיאגד תחתיו את כל המשרדים והעמותות העוסקים בנושא, ועל כן אני פועלת.
  4. אלימות נגד נשים ברשת– לרגל יום האישה הבינלאומי, קיימתי דיון בנושא האלימות הייחודית המופנית כלפי נשים ברשת החברתית. בסופו של יום, כולנו נפגעי רשת, אך בעוד שכל פלחי האוכלוסייה סובלים מבריונות, אצל נשים יתווספו ביטויים שיכללו החפצה בוטה. המאבק נגד האלימות המינית ברשת יכול להיעשות על ידי העלאת המודעות, אבל בעיקר על ידי מערך חינוכי רחב שיחל כבר מגיל צעיר.
  5. מניעת אובדנות ברשת– הרשת החברתית יכולה להציל חיים. בכינוס שיזמתי, יחד עם ארגוני הסיוע למניעת אובדנות ונציגי הרשתות החברתיות, יצרתי קשר בין השניים וקראתי לעריכת קמפיין משותף להעלאת המודעות לזיהוי סימני מצוקה. הרשת החברתית יכולה להוות כלי לזיהוי אדם במצוקה, ואנו הצופים מן הצד, יכולים להתערב, לסייע ולהציל חיים.
אני קוראת לכם להצטרף אליי במאבק למיגור השיח האלים והבריוני ברשת. לכל אחד מאיתנו יש את האפשרות לשנות את תרבות השיח האישית שלו ולהשפיע גם על סביבתו. 

החיילים שלנו

״חייל, הוא חייל, בחובות וגם בזכויות״



בטבורה של החברה הישראלית, שחלוקה ללא מעט שבטים ורבדים, תפישות עולם כלכליות וחברתיות שוכן קונצנזוס אחד והוא הדאגה והאהבה של כולנו לחיילי צה״ל. כנבחרת ציבור וכאם, אני בעלת מחויבות גדולה לחיילים שלנו. פועלת ואמשיך לפעול למענם ולרווחתם. לפני כשנתיים, שיתף אותי חייל, בן להורים גרושים, שבמהלך סוף השבוע, כאשר הוא יוצא מהבסיס ונוסע לבקר את אמו שמתגוררת בצפון ואת אביו שמתגורר במרכז, הוא נאלץ לעלות שוב על מדים, לעיתים אף מבלי שהספיק לכבס אותם, רק בכדי שלא יצטרך לשלם את דמי הנסיעה מהמשכורת הצנועה שלו. אותם חיילים שכל השבוע עובדים קשה עבורנו, לעיתים יוצאים כל 21 יום מהבסיס, מגיע להם שנאפשר להם כאשר הם משתחררים לסוף השבוע לביתם, להסתובב על ביגוד אזרחי. חייל בלי מדים הוא עדיין חייל, עם אותן חובות, עם אותה כוננות להקפצות, עם אותן מחויבויות, אז למה גם לא בזכויות? לאחר עבודה של שנה וחצי, החל מייזום הצעת החוק, פגישות ודיונים רבים בנושא מול משרד האוצר ומשרד הביטחון, הצעת החוק שיזמתי לנסיעות חינם לחיילים בסופ״ש ללא מדים, הובילה לתיקון היסטורי – נחתם הסכם המאפשר לכל חייל וחיילת לנסוע בתחבורה ציבורית בשישי ושבת גם מבלי לעלות על מדים.

 

קידום מעמד האישה ושוויון זכויות

 

"בשביל אותן נשים, גם אלו שפורצות דרך וגם אלו שקולן לא נשמע, חרטתי על דגלי את קידום מעמד האישה ועשייה למען שוויון מגדרי."


אין ספק כי מדינת ישראל התקדמה באשר למעמדן של נשים ושוויון מגדרי. עם זאת, הדרך עדיין ארוכה. נשים רבות עוברות דרך מטלטלת ביותר, עד אשר הן זוכות לשוויון המתבקש, משתבצות בתפקידים ״השמורים לגברים״, מקבלות שכר שווה במגזר הציבורי והפרטי, מקבלות ייצוג ויחס הולם בדירקטוריונים. לצד אותן נשים הנאבקות על השוויון ומבקשות לנפץ את תקרת הזכוכית, נשים רבות עדיין מנסות להתרומם מעל רצפת הבטון, הקרה והאפורה וחלקן אף חיות תחת אלימות מילולית, פיזית, נפשית וכלכלית.

זכויותיהן של נשים בבתי הדין

בתי הדין הרבניים הינו מקום נוסף בו קיימים עדין פערים משמעותיים בין זכויתיהן של נשים לגברים. נשים ״זוכות״ שם באופן מובהק למעמד נחות משל גברים, ונאלצות לא פעם, להתמודד עם פסיקות מיושנות, חסרות שוויון ומחמירות שאינן מתאימות למציאות העדכנית.

כחברה בוועדה למינוי דיינים אני פועלת נמרצות לשם מינוי דיינים ראויים ומתונים, אוהבי אדם  אשר דוגלים בשוויון בין גברים לנשים ויראו באשה צד שווה בין שווים בהליך המשפטי, ויכבדו את זכויותיה ויקדשו את זכותה לבחור בדרכה. אני פועלת רבות למען עגונות ומסורבות הגט אשר הן ״חיות מתות״, כלואות מאחורי סורג ובריח של האיש שפעם חלמו להקים איתו בית ומשפחה והיום הוא מסרב לאפשר להן את חירותן.

הדרך לשוויון עוד ארוכה, אך אני לא מוותרת. אמנם אנו מתקדמות בצעדים קטנים אך בטוחים, אמשיך לפעול בכל הכוח עד להשגתו.